הכל מעלין לירושלים (משניות כתובות, יג, יא)
בירושלים עולים ומתעלים כולם (חסידים)

חמישה אנשים עלו היום לירושלים. הם עלו יחד, באוטובוס אחד, למטרה אחת. אבל לכל אחד סיבה משלו.

הראשון, יהודי בר אוריין שהשכים קום. הלך למקווה, טבל, עלה ונסתפג. התפלל תפילת ראש חודש בהתלהבות והלך לסדר יומו הקבוע. לקראת הצהריים נפרד מביתו ועלה ירושלימה. מה פירוש למה הוא עלה? רוצים לגייס את בנו המצוין והוא יישב בחיבוק ידיים? יש לו זכות דמוקרטית להביע את שאט נפשו בדרך אנינה ובתפילת זעקה. נסע איפה בחרדת קודש לירושלים, הכין את עצמו בדרך לקדש שם שמיים וכך הגיע מלא חיל ורעדה לשערי הבירה.

השני התעורר אף הוא באישון בוקר, התפלל ויצא לעמל יומו. לקראת הצהריים כשנשאל בפעם השלישית על ידי עובדים חילוניים 'מה, אתה לא נוסע להפגנה שלכם?' הוא החליט לצאת אף הוא לירושלים.

השלישי לא תכנן לנסוע, אבל בשבת הוא שמע את בנו מספר בגאווה לחברים ש"גם אבא שלי נוסע להפגנה כמו שהראש ישיבה אמר". ואז, כדי לא לעשות לא נעים לילד הוא לקח יום חופש וניצל את שעות הבוקר לטייל בעיר שחוברה לה יחדיו.

הרביעי, יהודי עם מודעות היסטורית עמוקה לא מתרגש מהחוק וגם לא מההפגנה. "עברנו את המן נעבור את לפיד" כך הוא אומר. אבל החוש ההיסטורי שלו התעורר כשהבין עד כמה גדולה ומרכזית תהיה העצרת. הוא דמיין את נכדו שואל אותו "ואיפה היית אתה, סבא, בהפגנת הגיוס הענקית" והחליט שהוא צריך להכין תשובה מושלמת. קם ועלה לאורו של עולם.

החמישי, הוא יהודי פשוט שלא עושה חכמות. רבותינו מאורי הדור קראו להשתתף בעצרת ומי הוא שימרה את פי רבו. יחד עם כמה ידידים עשה את דרכו לעצרת לא לפני שבירר היכן עומד האדמו"ר שלחצרו הוא משתייך.

חמישה אנשים עלו לירושלים. הם עלו יחד, באוטובוס אחד, למטרה אחת. אבל לכל אחד סיבה משלו. חמישתם קדשו שם שמיים.

שנינו "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לאביו שבשמיים" ואחרי הפעולות יימשכו הלבבות. כי הכל מעלין לירושלים.